#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה תפילות אומר יעלה ויבא בר&quot;ח?	"מעריב, שחרית, ומנחה [ומכריזין בין קדיש לתפילה במנחה, ואפי&#x27; במעריב מפני שהוא לצורך תפילה, אבל לא בשחרית מפני שאסור להפסיק בין גאולה לתפילה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)]"	סימן תכב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נגמר תפילתו ושכח יעלה ויבא 1) במעריב 2) בשחרית 3) במנחה?	"1) אין מחזירין אותו מפני שאין מקדשין את החודש בלילה, ואפי&#x27; בליל יום שני אין מחזירין אותו דהוא משום ספיקא דיומא (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; תכ&quot;ז) מהרמב&quot;ם וטור דאינו מטעם ספק, ואולי הם מודו דאמירת יעלה ויבא תלוי ביום שמקריבין המוסף וא&quot;כ הוי משום ספיקא דיומא] 2) מחזירין אותו, ועי&#x27; בסמוך 3) מחזירין אותו, וכתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ד&#x27;) דאפי&#x27; אם התפלל מוסף אח&quot;כ אין זה תיקון דאין לנו אלא מה שנאמר בגמ&#x27; דמוסף הוי תיקון לשחרית ולא למנחה"	סימן תכב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשחוזר לראש, האם צריך לומר ה&#x27; שפתי תפתח עוד פעם?"	"לא (שע&quot;ת ס&quot;ק ד&#x27;, שע&quot;ת לעיל סי&#x27; קי&quot;ד ס&quot;ק ו&#x27; בשם הריטב&quot;א בתענית, מ&quot;ב שם ס&quot;ק כ&quot;א)"	סימן תכב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בש&quot;ץ ששכח יעו&quot;י בשחרית?	"אמרינן לעיל (סי&#x27; קכ&quot;ו סע&#x27; ג&#x27;) דמפני טרחא דציבור יכול לסמוך לכתחילה על תפילת מוסף (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) "	סימן תכב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יחיד ששכח יעו&quot;י 1) בשחרית 2) במנחה, מה הדין אם כבר התפלל מוסף?	"1) המג&quot;א לעיל (סי&#x27; קכ&quot;ו ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מרמ&quot;ע מפאנו דבדיעבד יכול לסמוך על תפילת מוסף שלאחריו וא&quot;צ להתפלל עוד הפעם, וכ&quot;כ הכנה&quot;ג, אכן השע&quot;ת (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא משיורי ברכה בשם הרשב&quot;א דלא מהני, וכן הסכים המור וקציעה אלא שכתב שיחזור ויתפלל בתנאי נדבה, ומ&quot;מ כתב השע&quot;ת דאם בשעה שהיה באמצע ג&#x27; ברכות ראשונות לתפילת מוסף נזכר דלא הזכיר יעו&quot;י בשחרית יסיים בתפילתו של שחרית (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [ועי&#x27; לעיל (סי&#x27; קכ&quot;ד סע&#x27; י&#x27;) לגבי שמיעה לחזרת הש&quot;ץ (באה&quot;ט ס&quot;ק ג&#x27;)] {ונראה דבשבת א&quot;צ לחזור ולהתפלל דאינו יכול להתפלל בתנאי נדבה, אבל הגרח&quot;ק ס&quot;ל דיחזור ויתפלל בשבת בלא תנאי נדבה (מ&quot;ב דרשו)} 2) פשוט דאם התפלל מוסף קודם מנחה לא מהני, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ג&#x27;) מצדד דאפי&#x27; אם התפלל מוסף אחר מנחה לא מהני, ומסיים וצ&quot;ע {ולכאורה פשוט לפי מש&quot;כ השעה&quot;צ (ס&quot;ק ד&#x27;) דאין לנו אלא מה שנאמר בגמ&#x27; לא מהני דאמרינן בגמ&#x27; דמוסף מתקן שחרית ולא מנחה}"	סימן תכב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נזכר באמצע שמ&quot;ע ששכח יעלה ויבא 1) במעריב 2) בשחרית ומנחה?	"1) אם נזכר לאחר שאמר ברוך אתה ה&#x27;, אינו חוזר (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) {דלא אמרינן למדני חוקיך אלא על דבר שצריך לחזור אם נשכח לגמרי} [ובדיעבד אם אמר למדני חוקיך יכול לומר יעלה ויבא (הגרח&quot;ק, אשי ישראל פל&quot;ט הע&#x27; ל&quot;ז)] 2) אם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה&#x27;, יסיים למדני חוקיך (שלמי חגיגה, שע&quot;ת ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), ואם נזכר אח&quot;כ יאמר יעו&quot;י קודם מודים, ואם נזכר לאחר שהתחיל מודים יחזור לרצה [דג&#x27; אחרונות חשובות כאחד (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)], ואם נזכר לאחר שגמר תפילתו חוזר לראש"	סימן תכב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב נגמר תפילתו?	"לל&quot;ק בגמ&#x27; צריך להיות שעקר רגליו וגם אינו רגיל לומר תחנונים, אבל קיי&quot;ל כל&quot;ב, לפי רב עמרם גאון היינו דרק תלוי בעקירת רגליו אבל רוב ראשונים ס&quot;ל דתלוי בעקירת רגליו או כשאינו אומר תחנונים, וכן קיי&quot;ל דאפי&#x27; אם לא עקר רגליו ואינו אומר עוד תחנונים הוי כנגמר תפילתו וחוזר לראש (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [ואם עדיין לא אמר היהיו לרצון פעם שנית הוי כלא נגמר תפילתו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)]"	סימן תכב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהוא צריך לחזור לרצה, האם מותר לענות לקדושה?	"השבט הלוי (ח&quot;ג סי&#x27; י&quot;א, ח&quot;ה סי&#x27; כ&quot;ג) ס&quot;ל דאינו יכול דאז הוי כאילו הוא מסיח דעתו מתפילה {וצ&quot;ב}, והעמק ברכה (תפילה אות א&#x27;) ובשם החזו&quot;א אומרים דאינו יכול לענות דהוי כאילו הוא עומד באמצע ברכת רצה, אכן האג&quot;מ (ח&quot;ג סי&#x27; נ&quot;ו) ורשז&quot;א (הליכות שלמה תפילה פ&quot;ח סע&#x27; ל&quot;ט) ס&quot;ל דיכול לענות {וכן מסתבר}"	סימן תכב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסופק אם אמר יעלה ויבא?	"הב&quot;י הביא תוס&#x27; (ברכות י&quot;ב ע&quot;ב) בשם ירושלמי המתפלל ואינו יודע מה הזכיר כל ל&#x27; יום חזקה מה שהוא למוד מזכיר, והשיג עליו הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) דהתם מיירי בהזכרה משיב הרוח ושאלה ותן טל ומטר דנתרגל בהן הרבה אבל לגבי יעלה ויבא הרי לעולם מזכירה תוך ל&#x27; יום {חוץ מבין אלול למרחשון}, וכן פסק הרמ&quot;א להקל בספק אם הזכיר יעלה ויבא, אכן שאר האחרונים (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;, ועוד אחרונים) חולקים על הרמ&quot;א וס&quot;ל דאפי&#x27; בספק יעלה ויבא צריך לחזור ולהתפלל [והוסיף השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&#x27;) דא&quot;צ אפי&#x27; תנאי נדבה, דלא כבאה&quot;ט (ס&quot;ק ה&#x27;), וצ&quot;ב קצת מהו החסרון בתנאי נדבה], ומיהו אם היה בדעתו להזכירו ונפל לו ספק לאחר זמן מופלג א&quot;צ לחזור אבל אם נסתפק מיד אחר תפילתו צריך לחזור (שע&quot;ת ס&quot;ק ד&#x27; בשם ברכ&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) [דלא כט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) דס&quot;ל דאפי&#x27; אם נזכר מיד אחר שהתפלל א&quot;צ לחזור ולהתפלל (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;), והערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) סותם כהט&quot;ז {ונראה דאם דרכו לשכוח אפי&#x27; מיד אחר תפילתו יכול להקל כשידע מתחילה דצריך להזכיר יעלה ויבא (ר&quot;י באק)}]"	סימן תכב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הזכיר שהיום ר&quot;ח בשומע תפילה?	"הברכ&quot;י (ס&quot;ק ד&#x27;) והכה&quot;ח (ס&quot;ק י&#x27;) ס&quot;ל דיוצא, אבל המאמר מרדכי (ס&quot;ק ג&#x27;&#x27;) והחכמ&quot;ש (סע&#x27; א&#x27;) ס&quot;ל דלא יצא דניתקנה להזכירה דוקא ברצה {ואפשר דדומה למח&#x27; בבלי וירושלמי אם יכול להזכיר משיב הרוח בשמע קולנו, וקיי&quot;ל כבבלי דאינו יכול}"	סימן תכב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה הלל קורין בר&quot;ח?	"קורין הלל בדילוג, ונוהגין לדלג לא לנו וגו&#x27; (ריש פרק קט&quot;ו) ואהבתי (ריש פרק קט&quot;ז) (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [וביאר הא&quot;ר דמדלגים חלקים אלו שענינם שווים לחלקים אחרים שבהלל]"	סימן תכב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הרמז לקרות הלל בר&quot;ח?	"הב&quot;י הביא משבלי הלקט דכתיב הללו י&quot;ג פעמים בסוף תהלים לרמז על הלל בר&quot;ח אפי&#x27; בשנה מעוברת [והקשה הפר&quot;ח הא אין אומרים הלל בר&quot;ה, ותי&#x27; הערוה&quot;ש (סע&#x27; ו&#x27;) דענין ר&quot;ח יש הילול], והערוה&quot;ש (סע&#x27; ו&#x27;) כתב דהעיקר טעם הוא שמצבינו דומה לחידוש הלבנה ולכן חשבינן זה לקצת ישועה והנהיגו בהלל, וע&quot;ע במ&quot;ב דרשו בשם השל&quot;ה דר&quot;ח הוא תקנת המועדות שהוא זכר ליציאת מצרים"	סימן תכב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין קורין הלל שלם בר&quot;ח?	1) המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) ביאר דמדינא רק ימים המקודש לחג [אסורים במלאכה] טעונים שירה ולא בר&quot;ח אלא שנהגו אבותינו לקרותו אבל כדי שיהיה היכר שאינו מצד הדין נוהגין לדלג&lt;br&gt;2) האשל אברהם (גליון) הביא מלבוש דר&quot;ח יום סליחה וכפרה על התינוקות שלא תפול אסכרה בפיהם והוי כמו ר&quot;ה ויוה&quot;כ ואין אומרים שירה גמורה	סימן תכב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין על הלל בר&quot;ח 1) בציבור 2) ביחיד?	"1) רש&quot;י והרמב&quot;ם ס&quot;ל דאין מברכין [דאמנהג לא מברכין (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) {ולשיטתם ה&quot;ה לברכת הנותן לשכוי בינה, עי&#x27; לעיל סי&#x27; מ&quot;ו}], אבל הרי&quot;ף ורבינו יונה ס&quot;ל דמברכין בציבור [ולא ביחיד] וכ&quot;ש להרא&quot;ש וטור דס&quot;ל דמברכין אפי&#x27; ביחיד, והמחבר אינו מכריע ביניהם 2) הרבה ראשונים ס&quot;ל דאין מברכין ביחיד [והטור הביא שיטה דיחיד אינו אומר הלל כלל בר&quot;ח, וכעין זה בב&quot;י בשם הרוקח דהיה קורא מעצמו מיושב בשעת קריאת התורה], אבל הרא&quot;ש ור&quot;ת (תוס&#x27; ערכין י&#x27; ע&quot;ב) ס&quot;ל דאפי&#x27; יחיד מברך [וכמ&quot;ש דמברכין ברכות ביו&quot;ט שני, וכן נוהגין שנשים מברכין על מצות לולה וכדומה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג), והפר&quot;ח דחה הראיה מיו&quot;ט שני דשאני התם כי היכי דלא ליזלזולי ביה], וכן נוהגין (רמ&quot;א), ומ&quot;מ לכתחילה יהדר אחר ציבור לצאת שיטת רי&quot;ף ורבינו יונה [והערוה&quot;ש (סע&#x27; ח&#x27;) נוהג אפי&#x27; בציבור לשמוע לברכת הש&quot;ץ דלמה לנו להרבות בברכות במקום שלפי הרמב&quot;ם ורש&quot;י הם ברכות לבטלה]"	סימן תכב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח הברכה?	אומרים לקרוא את ההלל, ובדיעבד אם בירך לגמור את ההלל יצא דאינו בדוקא גומר ממש אלא ר&quot;ל קורא (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)	סימן תכב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נכנס לביהכ&quot;נ בשעה שהציבור אומרים הלל?	"יאמר עמהם בברכה לצאת דעת הרי&quot;ף ורבינו יונה דס&quot;ל דאין מברכין אלא בציבור (ב&quot;י בשם כל בו, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), ופשוט דזהו דוקא אם יש לו פנאי אח&quot;כ לקרות ק&quot;ש ולהתפלל (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן תכב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התחיל לומר הלל בלא ברכה [שהיה במנין ספרדים] ונזכר באמצע?	"יברך במקום שנזכר וימשיך לאומרו על הסדר אח&quot;כ (ברכי יוסף סי&#x27; תרפ&quot;ג), ואם לא נזכר עד סוף הלל רק יאמר הברכה שלאחר הלל (ביה&quot;ל סי&#x27; נ&quot;ג סע&#x27; ב&#x27;)"	סימן תכב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא באמצע פסד&quot;ז והם אומרים הלל 1) בר&quot;ח 2) ביו&quot;ט?	"1) מצדד המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דיאמר הלל עמהם אבל לא יברך תחילה וסוף כיון שאומר ברוך שאמר וישתבח (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), ובזה מרויח גם דעת הרמב&quot;ם ורש&quot;י דס&quot;ל דאין מברכין אפי&#x27; בציבור (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז) 2) לא יפסיק באמצע פסד&quot;ז דלכו&quot;ע יחיד מברך על הלל שלם (מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם) [והמחה&quot;ש מסיים כדי שלא יפסיד הברכות (מ&quot;ב שם) {וצ&quot;ב קצת דכבר כתבנו דיוצא ע&quot;י ברוך שאמר וישתבח, וצ&quot;ל דנהי דיוצא בברוך שאמר מ&quot;מ אינה הברכה הראויה, וצ&quot;ב}]"	סימן תכב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יחיד צריך להדר אחר שנים שיענו אותו?	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מרדכי דיחזר אחר שנים שיענו אחריו הודו ואנא, והרמ&quot;א מסיים דנוהגין כן בהודו ולא באנא, ויש בזה ב&#x27; ביאורים:&lt;br&gt;1) הלחם חמודות ביאר דהוא דוקא בימים שאין גומרים את ההלל וכדי שיהיה כציבור לצאת ידי שיטת הרי&quot;ף ורבינו יונה דס&quot;ל דמברכין בציבור ולא ביחיד (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סע&#x27; ח&#x27;) [והשיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דמבואר באגור ושבלי הלקט בשם המדרש שוחר טוב דאין אומרים הודו אלא לשנים, ואינו משום ספק ברכה]&lt;br&gt;2) המרדכי פי&#x27; דצריך שנים משום מצוה לענות על ראשי פרקים [והקשה האגור מאי שנא משאר הודו שאומרים ביחידות, ותי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דהכא כיון שהוא דרך שירה בעינן שיענו אחריו (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז)], ומיהו כתבו האחרונים דדבר זה הוא רק לכתחילה ואם אינם מצויין לפניו א&quot;צ לחזור אחריהם [והא דכתב הרמ&quot;א דאז הוי כרבים היינו דבר&quot;ח יש עוד מעלה שיוצא בזה השיטות דצריך ציבור כדי לברך] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), ואם ליכא שלשה פשוט דאין עונין הודו אחר הפסוקים (ערוה&quot;ש סע&#x27; ט&#x27;)"	סימן תכב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שכח יעלה ויבא ונזכר קודם הלל, מה יעשה?	"יאמר הלל תחילה עם הציבור ואח&quot;כ יחזור ויתפלל (דעת תורה למהרש&quot;ם, הליכות שלמה, אשי ישראל פל&quot;ט סע&#x27; מ&quot;ח), אבל כשהוא מתפלל ביחידות יתפלל תחילה ואח&quot;כ יאמר הלל (אשי ישראל שם הע&#x27; ק&quot;ד)"	סימן תכב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הזמן לאמירת הלל?	"כל היום [חוץ מהלל ליל פסח] (גמ&#x27; מגילה כ&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה וקורין)"	סימן תכב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קודם הלל מותר 1) לאכול 2) לדבר?	"1) כתב היעב&quot;ץ אין לטעום קודם הלל, אבל אם חליש לביה אפי&#x27; מדת חסידות ליכא (שע&quot;ת ס&quot;ק ו&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה וקורין) 2) המהרש&quot;ם (ח&quot;א סי&#x27; א&#x27;) הביא ראיה מתוספתא (מנחות פ&quot;ו ה&quot;ו) דאסור דאיתא דהלל והתפילה מעכבין זה את זה, אכן האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; ע&#x27;) כתב דמותר, והתוספתא מיירי בשמ&quot;ע גופה דחלק שבח וחלק תפילה מעכבין אהדדי בשמ&quot;ע, וכן ביארו החזון יחזקאל ומקראי קודש (סוכות ח&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ב) "	סימן תכב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהלל בבית האבל?	"אין אומרים הלל בבית אבל דאין לומר &quot;לא המתים יהללו קה&quot; משום לועג לרש (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; קל&quot;א) דבחצי הלל אינו אומרה אפי&#x27; כשהוא חוזר לביתו אבל בהלל שלם אומרה בביתו (וכ&quot;כ פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תכב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין מברכין שהחיינו על ההלל?	"1) האבודרהם תי&#x27; מפני שלפעמים החודש חסר והוא תוך ל&#x27; יום [ותמה עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) הרי אפי&#x27; בחודש מלא קורין אותה ביום ל&#x27;, ותי&#x27; דאפשר דכשהוא מלא העיקר הוא יום שני וא&quot;כ ביום ראשון הוי כקורא בתורה דאינו מחויב בדבר (עי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תכ&quot;ז)]&lt;br&gt;2) המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) תי&#x27; דלא תקנו שהחיינו על דבר שהוא רגיל אלא על דבר שבא לחצי שנה וכמ&quot;ש בתוס&#x27; ברכות (ל&quot;ז ע&quot;ב)"	סימן תכב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להוציא חבירו בהלל ע&quot;י שומע כעונה 1) אם חבירו אינו בקי 2) אם חבירו בקי?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-6501d91a29c0a897f4f6d869a8782ad09f0900b3.jpg"">"	סימן תכב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשים?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דפטורות הן בהלל דהוי מצות עשה שהזמן גרמא [חוץ מהלל ליל פסח דאף הן באותו הנס (תוס&#x27; סוכה ל&quot;ח, ביה&quot;ל ד&quot;ה הלל)], וממילא אינן יכולות להוציא אנשים אלא אם הם קורין עמהם מלה במלה [ותהיה לו מארה שלא למד], והביה&quot;ל (ד&quot;ה הלל) מצדד דבר&quot;ח דאפי&#x27; לאנשים הוי מנהג א&quot;כ נשים שקיבלו על עצמן מנהג זה יכולות להוציא אנשים, ומסיים וצ&quot;ע"	סימן תכב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נשים יכולות לברך על הלל?	"קיי&quot;ל כר&quot;ת דיכולות לברך על מצות שהן פטורות בהן, ומצדד הביה&quot;ל (ד&quot;ה הלל) דיכולות לברך אפי&#x27; על הלל דר&quot;ח, ולא נוהגין כהיעב&quot;ץ דס&quot;ל דאינן יכולות לברך על הלל דר&quot;ח"	סימן תכב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד קורין הלל?	"בקול נעים דכתיב ונרוממה שמו יחדו, ואיתא בירושלמי דצריך להתיז כי לעולם חסדו (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ד&#x27;), והערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&#x27;) הביא מנהג לומר המזמורים פסקי פסקי אבל אנו נוהגין לומר המזמורים בבת אחת עד הודו."	סימן תכב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד קורין הודו?	"הש&quot;ץ קורא הודו והקהל עונין הודו, הש&quot;ץ קורא יאמר נא וגו&#x27; והקהל עונין הודו, וכו&#x27;, ומדינא הקהל יוצאים באמירת הש&quot;ץ ע&quot;י שומע כעונה ואינם צריכים לומר יאמר נא וגו&#x27; (ב&quot;י), אמנם כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דמוטב שהקהל יאמרו הפסוקים מעצמן בנחת דלפעמים אינו מכוין [וביאר במ&quot;ב עו&quot;ה הש&quot;ץ אינו מכוין, אבל לפי האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; ט&#x27;) דש&quot;ץ א&quot;צ לכוין צ&quot;ל דקאי על השומע], וכן נוהגין כהיום (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), ויזהר לומר כל הפסוק ולא רק &quot;יאמר נא ישראל&quot; (שע&quot;ת ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תכב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה פסוקים כופלים?	"דוד המלך כפל ענין כל הפסוקים ממן המצר עד אודך (עי&#x27; רש&quot;י סוכה ל&quot;ח ע&quot;א), מאודך ואילך נוהגין לכפול כל פסוק ופסוק, אמנם הטור הביא שבספרד אין כופלין פסוק ברוך הבא ופסוק קל ה&#x27; ויאיר לנו [וביאר הב&quot;י דפסוקים אלו כפולים מעצמן] אבל באשכנז נהגו לכפול אף פסוקים אלו, וכן נוהגין אצלינו"	סימן תכב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד קורין אנא ה&#x27;?"	"נוהגין שכופלים אותם, והש&quot;ץ קורא תחילה ואח&quot;כ הקהל [ופסוק אחד בא לרמז דאם קורא קטן צריך לענות אחריו על כל דבר ודבר, ופסוק שני בא לרמז שהרוצה לכפול בסוף הלל הרשות בידו (גמ&#x27; סוכה ל&quot;ח ע&quot;ב, ב&quot;י)]"	סימן תכב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך מותר לפסוק באמצע פסוק אנא ה&#x27; וגו&#x27;?"	"1) תירצו תוס&#x27; סוכה (ל&quot;ח ע&quot;ב) דשאני הכא דשני בני אדם אמרוהו וכמ&quot;ש בפסחים (קי&quot;ט ע&quot;א) דאחי דוד אמרו אנא ה&#x27; הושיעה נא ודוד אמר אנא ה&#x27; הצליחה נא, וא&quot;כ גם אנחנו יכולים לחלקו&lt;br&gt;2) המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא מכל בו (סי&#x27; נ&quot;ב) דרק בתורה ונביאים אסור לפסוק באמצע הפסוק ולא בכתובים {וצ&quot;ב, דנוסח &quot;כל פסוקי דלא פסקי משה&quot; משמע דוקא פסוקים בתורה יש איסור ולא בנביאים}&lt;br&gt;3) הערוה&quot;ש (לעיל סי&#x27; נ&quot;א סע&#x27; ט&#x27;) תי&#x27; דאם הש&quot;ץ אומר חצי פסוק והקהל עונים חצי פסוק אין כאן הפסק {ונראה דזהו על דרך הרוקח שמובא במג&quot;א בסמוך}&lt;br&gt;{4) המג&quot;א (לעיל ריש סי&#x27; רפ&quot;ב) כתב דאם הוא דרך תפילה מותר, אמנם עי&#x27; מש&quot;כ שם דקאי על כל פרשה דלא פסקי משה ולא על כל פסוקי דלא פסקי משה}"	סימן תכב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביהללו את שם ה&#x27;?"	"המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא שהרוקח (סי&#x27; שי&quot;ט) נתן טעם בדבר למה חולקים באמצע הפסוק [והוא מפני שדומה למלאכים שקוראים זה לזה להקדיש הקב&quot;ה ואח&quot;כ מקדישין יחד ה&quot;נ הש&quot;ץ קורא ואח&quot;כ הקהל מקדישין עמו, והיינו דכולם ביחד אומרים פסוק אחד {וזהו על דרך הערוה&quot;ש (לעיל סי&#x27; נ&quot;א סע&#x27; ט&#x27;)}], ולפי הכל בו הוא ג&quot;כ מיושב דפסוק זה בתהלים, אבל המג&quot;א לעיל (ס&quot;ס נ&quot;א) לא ניחא ליה בטעמו של הרוקח, ולפיכך כתב המחה&quot;ש כאן דבעל נפש יאמר כל הפסוק וממילא הקהל יתחיל מיהללו בלחש והש&quot;ץ יסיים הודו וגו&#x27; בלחש {ונוהגין להקל כהרוקח}"	סימן תכב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך מותר לחלק הפסוקים אז ישיר ביום המילה?	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דכלל ישראל אמרוה נמי פסקי פסקי וכמ&quot;ש בסוטה (כ&quot;ז ע&quot;ב, ל&#x27; ע&quot;ב) הוא אומר אשירה לה&#x27; והם אומרים אשירה לה&#x27;"	סימן תכב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפסיק באמצע הלל שאומרים בר&quot;ח?	"יש בזה ג&#x27; שיטות:&lt;br&gt;1) הרא&quot;ש ס&quot;ל דאפי&#x27; באמצע הפרק דינו כבין הפרקים שבברכת ק&quot;ש, ולפיכך מותר לשאול מפני הכבוד ולהשיב לכל אדם&lt;br&gt;2) הרבינו יונה ס&quot;ל דהוי ממש כברכת ק&quot;ש, ולפיכך בין הפרקים הדין כהנ&quot;ל אבל באמצע הפרק שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד&lt;br&gt;3) הרמב&quot;ם (ע&quot;פ המגיד משנה) ס&quot;ל שמותר להפסיק לכל דבר.&lt;br&gt;להלכה, פסק המחבר כהרא&quot;ש"	סימן תכב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפסיק בימים שגומרים בהם את ההלל?	"כתב הרמ&quot;א דדינו כברכת ק&quot;ש ממש [עי&#x27; לקמן סי&#x27; תפ&quot;ח סע&#x27; א&#x27;]"	סימן תכב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למ&quot;ד דיחיד אינו מברך על הלל בר&quot;ח האם מותר להפסיק לכל דבר?	"הא&quot;ר הביא מאבודרהם דמותר להפסיק לכל דבר דהוי כקורא בתורה, אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) השיג עליו דהמחבר משמע דמצדד כדעת הרמב&quot;ם דיחיד אינו מברך על הלל דר&quot;ח ואפ&quot;ה סותם כאן דאין להפסיק באמצע הלל לכל דבר, וש&quot;מ דאינו כמי שקורא בתורה בעלמא אלא כיון שהוא פרסומי ניסא חשיבא יותר ואין להפסיק בכדי, והוסיף ר&quot;י באק דכעין זה ראינו בביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; ס&quot;ו סע&#x27; ה&#x27; ד&quot;ה ואלו) דאסור להפסיק באמצע ק&quot;ש אפי&#x27; בלי ברכות כשהוא קורא לצאת ידי מצותו, ובאמת דבר זה תלוי במח&#x27; תוס&#x27; (ברכות י&quot;ד ע&quot;א) ורבינו יונה שם, דתוס&#x27; כתבו דעל כרחך יחיד מברך על הלל דר&quot;ח דאי אמרת דאינו מברך א&quot;כ למה אינו יכול להפסיק, אבל הרבינו יונה תי&#x27; דאפי&#x27; אם אינו מברך לא יפסיק כיון שהתחיל בשבחו של מקום."	סימן תכב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שהה כדי לגמור את כולה שלא מחמת אונס?	בין בק&quot;ש בין בהלל א&quot;צ לחזור לראש	סימן תכב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שהה מחמת אונס 1) בהלל שלם 2) בהלל דר&quot;ח?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-5f9d99caa8299c3fbc0fe2e85ced79349ae17b0f.jpg"">"	סימן תכב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קורא הלל למפרע?	"מבואר בגמ&#x27; דלא יצא מדכתיב ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה&#x27;, מה השמש הולכת כסדר כך הלל צריך להיות כסדר (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו), ואע&quot;פ דמסתבר לומר דבר&quot;ח דמדלגין כ&quot;ש דיצא למפרע [דלא גרע ממי שלא קראהו כלל] מ&quot;מ מבואר מהמחבר דלא יצא וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה למפרע) דילפינן מהפסוק דממזרח שמש וגו&#x27; דגרע טפי לקרותו למפרע, ועי&#x27; בסמוך"	סימן תכב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב למפרע 1) בהלל שלם 2) בהלל דר&quot;ח?	"1) בודאי נחשב למפרע אם מהפך סדר הפסוקים וצריך לחזור ולקרותו בברכה, אבל אם מהפך סדר הפרשיות יש מקום לומר דלא מקרי למפרע וכמ&quot;ש בק&quot;ש דמקרי למפרע דוקא בפסוקים [וזהו ע&quot;פ שיטת הריטב&quot;א דס&quot;ל דאין סדר מפרשה לפרשה אלא אם הם ענין אחד כמגילה], אכן מבואר מכמה אחרונים דמחמירים בהלל אפי&#x27; בסדר הפרשיות כיון דסמוכים הם זה לזה וכמ&quot;ש לענין המגילה ולא דמי לק&quot;ש דאינם סמוכים [וזהו שיטת הרמב&quot;ם] (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו) א&quot;נ אפי&#x27; להריטב&quot;א יש מקום להחמיר בהלל מפני שהם על סדר יציאת מצרים ואח&quot;כ הגלות ואח&quot;כ ימות המשיח ואח&quot;כ ימות גוג ואח&quot;כ לעתיד לבא (פר&quot;ח) {וכן מבואר בירושלמי ברכות ומגילה}, ועל כן בודאי נכון להחמיר לחזור ולקרותו אבל יש לעיין אם יחזור בברכה כיון שיש ספק אם זה מקרי למפרע (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ח) 2) המחבר משמע דאפי&#x27; אם קורא פסוק אחד למפרע לא יצא, וכ&quot;כ המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;), אכן מצדד הביה&quot;ל (ד&quot;ה למפרע) דלא כהמחבר ומג&quot;א ולא ילפינן מפסוק ממזרח שמש דלמפרע גרע מדילוג אלא י&quot;ל דיכול לקרות הלל דר&quot;ח למפרע דומיא דדילוג ומ&quot;מ א&quot;א לקרות הפסוק ראשון או הפרשה ראשונה למפרע דאינו נקרא בדילוג אלא אם מתחיל כראוי ומדלג אח&quot;כ, והביה&quot;ל מסיים דבודאי להלכה יש להחמיר לחזור ולקרותו בכל אופן אבל לא יחזור ולברך {אולם לכאורה אם דילג פסוק ראשונה יכול לחזור ולברך ג&quot;כ}"	סימן תכב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה 1) ויודע מקום הטעות 2) ואינו יודע מקום הטעות?	"1) יחזור למקום שטעה וממשיך להלאה כסדרן (רמ&quot;א) 2) כתב רבינו ירוחם דיחזור לראש הפרשה שנפל בו הטעות (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז), ותמה הביה&quot;ל (ד&quot;ה למקום) למה לא אמרינן ספק דרבנן לקולא, ותי&#x27; דכיון שהוא מברך על ההלל ויש בזה חשש לא תשא וגו&#x27; והוי כעין ספק דאורייתא, ושמעתי עוד תירוץ מהגרא&quot;י סורשר שליט&quot;א ע&quot;פ הרבינו יונה דהקשה לפי שמואל דק&quot;ש דרבנן למה צריך לחזור ולקרות כשאינו יודע מקומו (ברכות ט&quot;ז ע&quot;א) ולא אמרינן ספק דרבנן לקולה, ותי&#x27; דכיון דכבר התחיל לקרות צריך לקרות כתיקונו, וביאר האבן האזל דכיון שהוא עדיין עסוק בק&quot;ש צריך לעשות מצותו באופן לכתחילה וכמ&quot;ש שכל זמן שלא סילק ידו חוזר על ציצין שאינן מעכבין, וה&quot;נ כיון שהוא עסוק בהלל צריך לעשותו באופן לכתחילה [ואין זה דומה לתשובת הרשב&quot;א דבספק ק&quot;ש צריך לחזור ולקרות אף הברכות דהתם צריך לחזור משום ספק דאורייתא דק&quot;ש ואגב זה צריך לקרות אף הברכות אבל אינו ראיה לדבר שהוא מצוה דרבנן לגמרי]"	סימן תכב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך לעמוד להלל?	"השבלי הלקט הביא מה&quot;ר בנימין על שם הפסוק הללו עבדי ה&#x27; שעומדים בבית ה&#x27;, ור&quot;ל שהלל עדות שבחו של הקב&quot;ה ונסים שעשה לנו ומצות עדות בעמידה (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח), וגם הביא ראיה מהלל בעזרה בזמן שחיטת הפסח דאין ישיבה בעזרה"	סימן תכב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד?	"בדיעבד אם ישב להלל יצא (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח) וה&quot;ה במי שאינו בריא (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ג)"	סימן תכב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה יושבים בהלל ליל הסדר?	"הב&quot;י הביא משבלי הלקט ג&#x27; טעמים:&lt;br&gt;1) מתוך שחולקים אותו אין מטריחין עליו לעמוד&lt;br&gt;2) שהרי עומד על שלחנו וכוסו בידו ושמא תטרף דעתו מתוך סעודתו ויפול הכוס מידו&lt;br&gt;3) ליל פסח הוא דרך הסיבה וחירות ואין מטריחין אותו לעמוד"	סימן תכב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסמיכה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) כתב דאינו יכול לסמוך דסמיכה אינה כעמידה [והדיינים יכולים לסמוך דנחשב כישיבה אבל לגבי האיסור ישיבה בעזרה לא מקרי ישיבה (תוס&#x27; זבחים י&quot;ט ע&quot;ב), וכן לגבי הידור בגמ&#x27; שבועות (ל&#x27; ע&quot;ב) מקרי הידור], אכן הבית מאיר חולק עליו וס&quot;ל דכמו דלגבי ישיבה בעזרה לא מקרי ישיבה כן לגבי עמידה להלל מקרי עמידה, והביה&quot;ל (ד&quot;ה מעומד) הביא ראיה להבית מאיר דהשבלי הלקט הביא ראיה דעומדים להלל ממה שהיו קורין הלל בשעת הפסח בעזרה ואין ישיבה בעזרה, ש&quot;מ דמדמה עמידה בעזרה לעמידה בהלל ולגבי העזרה כתבו תוס&#x27; דמותר לסמוך, ורק לפי הרמז דהללו עבדי ה&#x27; שעומדים יש מקום להחמיר שלא לסמוך, וכן החמיר הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ג)"	סימן תכב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב סמיכה?	כל זמן שהיה נופל אם ינטל אותו דבר אבל אם לא יפול בודאי מותר (ביה&quot;ל סד&quot;ה מעומד)	סימן תכב סעיף ז		
